דבר יו”ר ומייסד הרשת – מר’ איציק מודן
הכל התחיל באוקטובר 1983 לפני 40 שנה כשבכיר בסוכנות היהודית הכיר לי מהנדס אווירונאוטיקה בשם שמואל גולדשמידט וחודשיים לאחר מכן כבר נפתחה הכיתה הראשונה בבית רוטנברג כשסנדי רוטנברג ז”ל כיהן כיו”ר קרן פנחס רוטנברג.
מאז 1984 ובצילם של ממשיכי דור המייסדים של בית רוטנברג אלכסנדר ז”ל ודויד שייבדל לחיים ארוכים צעדו מוסדות החינוך התיכוניים והמכללות ברשת כברת דרך ארוכה חדורים חזון ותשוקה ולצדי מאות רבות של עובדי חינוך מסורים.
כשאני מדבר על חזון, אני מדבר על חינוך פלורליסטי למצוינות כי כל אחד יכול ! ושאיפתנו להשפיע בחינוך. יתכן שבית ספר הינו מפעל לציונים אך אני כמו כעת רבים סבור ומאמין שביה”ס צריך להיות סביבה מכילה,מסקרנת ותומכת בו רוצה הלומד לשהות ,כבר משעות הבוקר ובו הוא נהנה מתהליך הלמידה ורכישת כלים לכריית מידע או ידע ואז תוצריו וערכיו בהכרח יהיו גבוהים ונעלים יותר ותרומתו לחברה תהיה משמעותית יותר כי החינוך הוא הדרך אבל האדם הוא המטרה-א.ד.גורדון.
הנהלת רשת הגימנסיות והתיכונים שקדה במשך השנים למצוא את הדרך המשותפת לשלוש גישות אלו בתהליך הלמידה ,תוך התאמה אופטימלית של העדפות ונטיות התלמיד לתהליך הלמידה,בסבלות וסובלנות. למידה ללא תשוקה מקלקלת את הזיכרון ושום דבר שנספג בו לא נשמר- לאורנרדו דה ויצ’י.
חתירה למצויינות הינה נר לרגלינו אגב אתגרים לא קלים, כמאמר קוהלת ב’ יג’: “ראיתי אני שיש יתרון לחוכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החושך”.
החינוך במיוחד זה שאנו תופסים ומחזיקים בדמותו בעתיד ,תמיד היה ויהיה המפתח לבניית חברה חזקה ,פרודוקטיבית וטובה יותר וחזון מייסדי פרויקט 100 – אבי הרשת ושל תיכוני רשת גימנסיה הממשיכים ,מושתת על עקרונות אלו. ליבת החינוך חייבת להיות כזו שתיצור חוט שני שייחד ויאחד את כל בני הנוער והצעירים ברוח ישראל החדשה, ישראל בה חיים באוירה דמוקרטית , אומת הסטארטאפ החכמה וליברלית יהודים נוצרים ,מוסלמים ואחרים. דרכה של הרשת וחזון המייסדים שזור גם בעתיד בשילוב אדם מכונה למשנתו של פרופ’ קורצוויל ריי ולפיכך כל הראייה ההוליסטית של הרשת כיום ובעתיד מוכוונת הקניית כלים החדשניים ביותר ללמידה ווירטואלית ברוח הקונסטרוקטיביזם החברתי ולשם כולנו הולכים .
זכורני המלצתה החמה והמכוננת של גב’ אוטולונגי רות סמנכ”ל וראשת אגף לשעבר במשרד החינוך בירושלים שטרחה להזכיר לי את מאמרו של מהטמה גנדי: אם אתה לא מבקש- אתה לא מקבל.
הן התלמידים והן עובדי ההוראה העושים במלאכה ובראשם אני ,שלמה ואורית – למדנו לבקש ולקבל ורשת החינוך גימנסיה ועובדיה המסורים ראויים להערכת החברה והקהילה הם אלו העושים במלאכה מאחורי הקלעים לא פעם, לאורך זמן במסירות ובנאמנות ללא קץ תוך הקרבה לא רק של זמנם, כי אם גם כספם למטרות חברתיות .הרעיון אינו מת וכך גם המחזיקים ,מנופפים בו ומקדמים אותו.
כי בכל כפר יש לפיד – הוא המורה!
איציק מודן – יו”ר ומייסד הרשת